" אפשר לקבל חתיכת חלה ? “
אדם נמוך קומה פנה אלי בחיוך נבוך ואמר - “אני זה שדיברתי איתך בטלפון
לגבי המזון " .הינהנתי בראשי ונתתי לו את המנות שארזתי עבורו.
למראה המזון “ אורו פניו “ של האיש שאמר- "שכשתראה אישתי את האוכל
הרב לא תדע נפשה מרוב שמחה “. כמויות כאלה של אוכל לא נראה בביתו
זמן רב .
בשיחה המקדימה בטלפון סיפר האיש כי הוא בעל עסק לשעבר "שנפל
קורבן " למעשה נוכלות שבעקבותיו קרס העסק.
הנושים והבנקים דורשים את חלקם והמשפחה נותרה ללא מקור קיום.
עד כדי כך הגיע המצב שכשבוע לפני כן נאלצו לשלוח את הבנות לבית
הספר ללא סנדביצים.
אחת הבנות ניגשה בהפסקה למזכירות וכשראתה את המזכירה אוכלת
את ארוחת הבוקר שלה , פנתה אליה וביקשה חתיכה מהחלה שאותה אכלה.
למשמע המקרה "נשבר ליבו " של האב והוא פנה אל אחד מחסידי חב"ד,
אותו הוא מכיר והוא הפנה אותו מיידית לבית מעשים טובים.
בשבוע שלאחר מכן הופיע האיש שוב והפעם חיוך נסוך על פניו . “ האוכל
היה מצויין , הבנות אהבו את שימורי הטונה במיוחד" אמר בהתרגשות .
ברוך השם , שוב יש עם מה לשלוח את הילדות לבית הספר ! .
"אסירי נפש "
הצורך במזון הוא לעיתים רק סימפטום לבעיה עמוקה יותר . במשך השנים
נתקלנו במקרים לא מעטים של מצוקה כלכלית על רקע מחלת נפש.
סכיזופרניה , התנהגות כפייתית ודיפרסיה הן רק רשימה חלקית של מחלות
נפש שתוצאתן היא חוסר יכולת לתפקד ולהתפרנס .
דני {שם בדוי} בחור צעיר בשנות השלושים לחייו שחי והתפרנס בכבוד ,
נתקף פתאום בחרדה לצאת מביתו ובחוסר יכולת לבצע פעולות פשוטות של
היום יום כמו בישול נקיון וכו ' .
מנות המזון שלנו ,מגיעות כשהן קפואות ומוכנות ומצריכות הפשרה וחימום בלבד
ולכן מהוות פיתרון אידיאלי לאדם במצבו של "דני " .
" ספסיבה " {תודה }
הגעתי כהרגלי לבית שבו מתגוררת משפחת עולים חדשים ,הנתמכת על ידינו
מזה מספר שנים .
דפקתי על הדלת ואב המשפחה פתח את הדלת כרגיל . הכנסתי את המזון פנימה
והתכוונתי לצאת אולם אז פנה אלי האיש כשבידו מכתב.
במכתב, שנראה שנכתב תוך מאמץ רב היה כתוב : " אנו מודים לך על כל השנים שעזרת
לנו אולם אנו עוברים דירה . אנו מאחלים לך ולמשפחתך כל טוב ובריאות .”
חייכתי ואמרתי תודה אולם אז הבחנתי להפתעתי שהאיש מזיל דימעה .
היייתי מופתע ונרגש . לא תארתי לעצמי שהאנשים הנחמדים האלה נקשרו אלינו כל כך .
יצאתי במבוכה אבל הרגשתי שאני לא יכול להשאיר את המצב ככה .
לאחר מספר ימים, הגעתי שוב לדירה ודפקתי על הדלת . הפעם פתח האיש את
הדלת בחיוך גדול . לחצתי את ידו וברכתי אותו ואף נתתי לו מתנה קטנה-כרטיס
"ברכת הבית " עם תמונה של הרבי מליובביץ שליט"א .הפעם ,נפרדנו בידידות ובחיוך .
לעולם לא אשכח את המקרה הזה .